• בלשנות

    הבלשנות עוסקת בחקר העקרונות הבסיסיים של השפה, ובמחקר תופעות לשוניות.

    היכולת להשתמש בשפה מורכבת ועשירה היא ייחודית לאדם ונוכחת בכל היבט של חיינו. היא בעצם כלי חיוני לא רק לתקשורת אלא גם לחשיבה. מכאן העניין הרב בחקר השפה ובהבנת מאפייניה ועקרונותיה. האם יש עקרונות מבניים המשותפים לשפות כולן, או שהשפות השונות נבדלות זו מזו ללא הגבלה? כיצד ניתן להשוות בין שפות? כיצד השפה משונה בהקשרים חברתיים שונים? אילו תאוריות קיימות כיום בחקר הלשון? מה ניתן ללמוד מחקר השפה על הקוגניציה האנושית?
    החוג שלנו מתייחד במחקר לשוני במגוון של גישות, ובכך הוא בעל יתרון על פני חוגים במקומות אחרים שבהם מודגמת גישה מחקרית אחידה. 

    הלימודים בחוג מתקיימים במסגרת אחד משני המדורים הבאים, כאשר ישנם קורסים משותפים לשניהם:

    1. בלשנות גנרטיבית

    2. בלשנות פונקציונלית

     

    החוג לבלשנות מציע מגוון קורסים מאת חוקרים מובילים בתחומם המלמדים נושאים ועקרונות כלליים בשפה האנושית, וכן, על פי בחירת הסטודנטים, קורסים בלשניים המתרכזים במבנה של שפות מסוימות. כגון, שפות שמיות (כולל עברית, ערבית, שפות אתיופיות שונות) ושפות שכנות כמו המצרית העתיקה; שפות הודו-אירופיות (כולל שפות רומאניות, גרמאניות, סלאוויות, בלטיות) ועוד. כמו כן ניתן ללמוד שפות מתוך מגוון הלשונות הנלמדות בפקולטה כולה, למשל שפות יהודיות כגון יידיש, לאדינו, ארמית חדשה, סינית, יפנית, מונגולית, פרסית, קצ'ואה, תורכית ושפות הודיות שונות.

     

    הלימודים מכשירים את הסטודנטים לחשיבה אנליטית וביקורתית. ישנם אפיקי תעסוקה רבים הפתוחים לבוגרי החוג. בשני המדורים הסטודנטים יוכלו להשתלב במחקר, בהוראה, בהיי-טק, בתרגום ובעריכה ובתחומים רבים אחרים.

     

    אתר החוג

    פרטים נוספים
  • מדעי הקוגניציה והמוח

    מדעי הקוגניציה והמוח עוסקים בהסבר כשרים מנטאליים כרכישת שפה, תפיסה, קבלת החלטות, יצירתיות ומודעות. חקר הקוגניציה מעוגן בתחומים שונים כגון: פסיכולוגיה, בלשנות, פילוסופיה, לוגיקה וחישוביות ומדעי המוח. הייחוד בתכנית הוא השילוב בין התחומים השונים, שילוב שמטרתו לחשוף את התהליכים העומדים בבסיס התופעות המנטאליות.

    אתר החוג

     

    פרטים נוספים
  • פילוסופיה

    החוג לפילוסופיה נסגר להרשמה לשנת תשפ"א (2020-2021).

    פילוסופיה היא עיסוק שיטתי, מעמיק, מדויק ואינטלקטואלי בשאלות גדולות וכלליות. פילוסופים/ות עוסקים/ות בחקר הקיום, ההכרה האנושית, ההיגיון, המוסר והמדינה, ותחומים רבים אחרים. הפילוסופיה חותרת לחשיבה שיטתית וביקורתית הנשענת על טיעונים רציונליים; היא צומחת מתוך סוגיות יומיומית, ומבקשת לחשוב עליהן לעומק במסגרת דיון מובנה.

    במסגרת הלימודים נעסוק בשאלות רבות, "השאלות הגדולות" שאחת לזמן מה צצות לנו בחיים כדילמות של צדק, מוסר, מציאות ועוד. ההתמודדות עם השאלות האלו תהיה בדרך שיטתית יותר, מדויקת יותר, אחראית יותר אינטלקטואלית, ולעתים גם יותר עשירה היסטורית, מהדרכים בהן דנים בהן בהקשרים אחרים.

    הדרך הטובה ביותר להבין מהי פילוסופיה (או אהבה, או מוסיקה או שחייה צורנית) היא פשוט להתחיל לקרוא, לכתוב, לדבר, לשמוע, לחשוב או בקיצור לעשות פילוסופיה (או אהבה, או מוסיקה, או שחייה צורנית). הסטודנטים/יות בחוג יזכו לרכוש ידע והבנה בפילוסופיה על תקופותיה השונות ותחומיה השונים ויפתחו כישורים הדרושים לעיון בספרות הפילוסופית ולעיסוק עצמאי בבעיות פילוסופיות, כמו חשיבה מופשטת, ביקורתיות, יצירתיות - כישורים שהם בעלי ערך גם בתחומים רבים אחרים.

    פילוסופיה נלמדה באוניברסיטה העברית מיום הקמתה ב-1925.

     

    אתר החוג

     

    פרטים נוספים
  • פסיכולוגיה

    ← החוג נסגר להרשמה לשנת הלימודים תשפ"ב - פתוח לרשימת המתנה

     

    התואר הראשון בפסיכולוגיה מהווה חשיפה לעולם המורכב של הפסיכולוגיה האנושית.

    מהם מרכיבי האישיות ומה קובע אותם? מהם התהליכים שעוברים תינוקות וילדים בדרך להתפתחות קוגניטיבית ורגשית תקינה ומה עלול להשתבש? מהם התהליכים המאפשרים לנו לתפוס ולהבין את העולם המורכב שסביבנו ולפעול להשגת מטרותינו? מהם הגורמים המשפיעים על תהליכי קבלת ההחלטות שלנו כיחידים וכשאנו פועלים יחד עם אחרים? כיצד כל אלו מתרחשים במוח האדם? איך תהליכים פיזיולוגיים משפיעים על תהליכים פסיכולוגיים ומושפעים מהם? כיצד מתפתחות פסיכופתולוגיות ואיך אפשר לטפל בהן ? מהי ההשפעה של פגיעות מוחיות?

    מטרת לימודי הפסיכולוגיה לתואר ראשון באוניברסיטה העברית היא להציג בפני הסטודנטים את שאלות היסוד של הפסיכולוגיה כתחום מדעי ניסויי, להקנות להם ידע ומושגים בסיסיים בשטחיה השונים של הפסיכולוגיה, ללמד את מכשיריה המדעיים ולחשוף את היישומים השונים של הפסיכולוגיה. במהלך התואר, הסטודנטים ילמדו מגוון רחב של נושאים בפסיכולוגיה המועברים על ידי מורי המחלקה, כולם חוקרים בולטים בתחומם בעולם. נושאי הקורסים כוללים תורות האישיות ופסיכולוגיה התפתחותית, פסיכולוגיה קוגניטיבית ופסיכולוגיה חברתית, פסיכולוגיה אבנורמלית, פסיכוביולוגיה ונוירופסיכולוגיה ונושאים רבים אחרים. כמו כן, הסטודנטים ייחשפו לשיטות המחקר ולמכשירים המדעיים המקובלים כיום בעולם, בסדרה של קורסים מתודולוגיים. מגוון רחב ומשתנה של קורסי בחירה יאפשר לסטודנטים להרחיב ולהעמיק את ידיעותיהם. התואר יאפשר לחלק מהסטודנטים התנסות מעשית בתחומים של מחקר וטיפול בצורה מודרכת.

    אתר המחלקה

     

    פרטים נוספים
  • צירוף פסיכולוגיה ומדעי החיים

    ← החוג נסגר להרשמה לשנת הלימודים תשפ"ב - פתוח לרשימת המתנה

     

    מצטיינים? מקומכם איתנו.

    הפסיכוביולוגיה היא תחום לימוד השייך למדעי המוח ומתמקד בחקר הקשר בין תהליכים פיזיקליים וכימיים המתרחשים במוח לבין תהליכים התנהגותיים, קוגניטיביים ורגשיים.

    אנו מציעים תכנית לימודים לסטודנטים מצטיינים המתעניינים בשני התחומים ובנקודות המפגש ביניהם. תכנית הלימודים סוקרת מושגי יסוד בכל אחד מהתחומים ומתמקדת בבסיס הביולוגי של ההתנהגות. הסטודנטים בתכנית ישתתפו בסמינרים ייחודיים בהדרכת מרצים מפסיכולוגיה וממדעי החיים וישתלבו במחקר במעבדות המרצים החוקרים.

    בוגרי התכנית יקבלו תואר בוגר אוניברסיטה במדעי הטבע (.B.Sc) בצירוף פסיכולוגיה ומדעי החיים, ויוכלו להמשיך לתואר שני, ללא השלמות, בכל אחד מתחומים אלה.

     

    קצת לעומק:

    תכנית הלימודים כוללת תכנית לימודים מלאה בפסיכולוגיה ותכנית מיוחדת בביולוגיה.

    במסגרת הלימודים נעסוק גם בנושאים ייחודיים וביניהם: מח והתנהגות לתלמידי פסיכוביולוגיה, סמינריון מודרך בפסיכוביולוגיה ומחקר ביולוגי לתלמידי פסיכוביולוגיה. הסטודנטים בתכנית ירכשו ניסיון מעשי בעבודה במעבדה.

    אתר החוג

     

    פרטים נוספים
  • קרימינולוגיה

    מה אומרת לכם המילה "פשיעה"?

    תכנית הלימודים לתואר ראשון בקרימינולוגיה נותנת מענה לשאלות רבות העוסקות בפשיעה, הבנת הגורמים לפשיעה, ודרכי ההתמודדות עם פשיעה.

    התכנית, המציגה את ההתפתחויות החדשניות ביותר בתחום הקרימינולוגיה, כוללת עיסוק בקשת רחבה של תחומים קרימינולוגיים כגון: עבריינים, קורבנות, פשעי מדינה, נשים ופשיעה, תגובת המערכות החברתיות לעבריינות, משפט וחברה, קרימינולוגיה ניסויית, יעילות תכניות לשיקום עבריינים, פשעי צווארון לבן, פשיעה ומקום ושיטור ב"נקודות חמות", שיטור טרור, יחסי משטרה-קהילה, לגיטימיות המשטרה, מערכות כליאה, מדע פורנזי, זיהויי פלילי ועוד.

    מטרת התכנית היא לחשוף סטודנטים/ות למגוון נושאים תיאורטיים, מחקריים ומעשיים הקשורים לפשיעה. מטרה נוספת היא לקרב את העובדים/ות בתחום הרחב של מערכת אכיפת החוק לעשייה האקדמית בתחום הקרימינולוגיה ולהעשיר אותם בידע וביכולת לתרגם ממצאי מחקרים לעשייה יעילה והוגנת יותר בשטח, כזו שמפיקה את המרב מהמשאבים הציבוריים שעומדים לרשות מערכת אכיפת החוק. התכנית שואפת לבנות בסיס לחוקרים קרימינולוגים מצטיינים ולספק להם ידע וכלים לפיתוח מחקר קרימינולוגי בסטנדרטים בין-לאומיים. 

    אתר המכון

     

    פרטים נוספים