• מדע הדתות

    פתוח להרשמה לסמסטר ב' תשפ"ב החל מתאריך 01.12.2021

     

    מתעניינים בדת ובהשפעותיה על העולם?  מחפשים להתמחות בתחום?

    החוג למדע הדתות נוסד על ידי פרופ' צבי וורבלובסקי ופרופ' דוד פלוסר. החוג מציע תכנית לתואר בוגר, הכוללת לימודי ליבה בחקר הדתות, תאוריות של הדת, חקר דתות גדולות ותופעות דתיות מרכזיות.      
    החוג מציע התמחות באחד מחמשת האשכולות הבאים: לימודי נצרות, לימודי אסלאם קלאסי ואסלאם מודרני באינדונזיה, לימודי אסיה הכולל את הודו, טיבט ואינדונזיה, לימודי יהדות ואשכול דתות העת העתיקה. הלימודים כוללים סיורים ומושם דגש על הכרת הדתות בימינו ובמקומותינו. במסגרת לימודי הבוגר ניתן לבחור בין שני מסלולי לימוד: מסלול ללא שפה ומסלול הכולל לימוד שפת מקורות (יוונית, לטינית, ערבית, סורית, פרסית, סנסקריט, אינדונזית ועוד.)

    החוג למדע הדתות הוא החוג היחיד בארץ המציע תכנית לימודים מלאה ומובנית לתואר ראשון ולתואר שני.

     

    קצת לעומק:

    שיטת הלימודים מתמקדת בהכרת הדתות, הספרויות והשפות כביטוי של מערכת תרבותית מורכבת. ניתן דגש למבט השוואתי של מסורות דתיות שונות. ההיבט התאורטי אף הוא זוכה להתייחסות מעמיקה הכוללת תאוריות מתחום הסוציולוגיה, פנומנולוגיה, אנתרופולוגיה ופסיכולוגיה של הדת.

    אתר החוג

     

    פרטים נוספים
  • מדעי היהדות

    פתוח להרשמה לסמסטר ב' תשפ"ב החל מתאריך 01.12.2021

     

    מתעניינים בתרבותו, מורשתו ותולדותיו של העם היהודי? מעוניינים להתמחות בתחום?

    במסגרת הלימודים נסקרים התחומים השונים בחקר תרבות ישראל ומקורותיה. הסטודנטיות והסטודנטים בתכנית זוכים למבט רחב אל כלל מקצועות מדעי היהדות. תכנית הלימודים שאנו מציעים היא מגוונת ועוסקת בקורות עם ישראל ובתרבותו. נרחיב בלימודי מקורות היהדות ובספרותה, בתולדות עם ישראל וארצו, בלשון העברית ובהגות היהודית. הלימודים נוגעים בנושאים רבים וביניהם מחקר תלמודי, עיון מקראי, מחשבת הקבלה והחסידות, מחשבה פילוסופית של הוגים יהודיים, לימודי ארץ-ישראל, בחינת מעמד האישה ביהדות, אמנות יהודית, היסטוריה יהודית ועוד.
    התכנית מאפשרת לסטודנטים ראייה רב-תחומית ובין-תחומית ע"י חשיפה לגישות ואסכולות מגוונות (ספרותית, רעיונית, היסטורית ופילולוגית).

    אתר החוג

    פרטים נוספים
  • מדעי הקוגניציה והמוח

    מדעי הקוגניציה והמוח עוסקים בהסבר כשרים מנטאליים כרכישת שפה, תפיסה, קבלת החלטות, יצירתיות ומודעות. חקר הקוגניציה מעוגן בתחומים שונים כגון: פסיכולוגיה, בלשנות, פילוסופיה, לוגיקה וחישוביות ומדעי המוח. הייחוד בתכנית הוא השילוב בין התחומים השונים, שילוב שמטרתו לחשוף את התהליכים העומדים בבסיס התופעות המנטאליות.

    אתר החוג

     

    פרטים נוספים
  • מוסיקולוגיה

    פתוח להרשמה לסמסטר ב' תשפ"ב החל מתאריך 01.12.2021

     

    אוהבים מוסיקה?  רוצים להתפתח בתחום?

    המוסיקה תופסת מקום מרכזי בכל תרבות אנושית.

    העיסוק בהתפתחות המוסיקה, במקורותיה ובגווניה השונים בין התרבויות מציע דיון אינטלקטואלי בצד הזדמנות להעמיק את החוויה המוסיקלית עצמה.

    במסגרת הלימודים נתרכז בהיבטים העיוניים של המוסיקה - ההיסטוריים, החברתיים, האנליטיים, הקוגנטיביים והאסתטיים. נעסוק בהם ביחס לתקופות שונות, לתרבויות מערביות וחוץ-מערביות ולרפרטוארים המוגדרים קלאסיים ופופולאריים.

     

    קצת לעומק:

    תכנית הלימודים מציעה מגוון של קורסים בשלוש מגמות התמחות עיקריות: היסטוריה של המוסיקה במערב, אתנומוסיקולוגיה ותיאוריה מוסיקלית. התכנית מתמודדת עם שאלות היסוד ובכללן: דינמיקת השינוי של המוסיקה על ציר הזמן; האם המוסיקה משתנה באורח אבולוציוני, או תוך תהפוכות סגנוניות פרי יזמתם של "גאונים"? מהם החוקים התחביריים של "שפת המוסיקה"; כיצד צלילים, אקורדים או ערכים ריתמיים מצטרפים זה לזה? כיצד אנו קולטים מוסיקה ולמה היא מרגשת אותנו? כיצד מוסיקה עשויה לשקף מצב רגשי או מציאות פוליטית-חברתית? מה מאפיין תרבויות מוסיקליות שונות והאם מעבר לשוני בניהן ישנם גם גורמים אוניברסליים שמאחדים אותן? האם קיימת מוסיקה יהודית או ישראלית ייחודית, או שמא נכון יותר לדבר על "מוסיקה בתרבות היהודית או הישראלית"? מהו היחס בין מוסיקה פופולרית, מוסיקה עממית ומוסיקה אמנותית? מהו הקשר בין מגדר למוסיקה?  בחוג מלמדים חוקרים בעלי שם אשר שמים דגש על ההקשרים המקומיים, הגלובליים והרב תחומיים של המוסיקה כשפה אנושית.

    אתר החוג

    » לתכניות מיוחדות לחצו כאן

    פרטים נוספים
  • מחשבת ישראל

    פתוח להרשמה לסמסטר ב' תשפ"ב החל מתאריך 01.12.2021

     

    החוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, המשתייך למכון למדעי היהדות (אחד מן המכונים הוותיקים ביותר באוניברסיטה העברית שנחנך חודשים אחדים לפני פתיחתה הרשמית של האוניברסיטה) הוקם מאיחוד החוג לפילוסופיה יהודית וקבלה עם החוג לתולדות המחשבה היהודית ונעשה למרכז הגדול ביותר לחקר ההגות היהודית בארץ ובעולם.

    רבים מן החוקרים הבכירים בתחום זה, המצויים באוניברסיטאות השונות בארץ, הם בוגרי החוג למחשבת ישראל שבאוניברסיטה העברית.

    כמו כן רבים מן המרכזים ללימודי יהדות, מכוני המחקר והמסגרות ללימוד מחשבת ישראל יוסדו על ידי בוגרי החוג או מוריו. נמנו ונמנים עם מורי החוג חברי סגל שזכו בפרסים יוקרתיים (פרס ישראל, פרס אמ"ת, פרס לחקר הקבלה ע"ש גרשם שלום, פרס פולונסקי ופרסים אחרים).

    אתר החוג

     

    פרטים נוספים
  • מנהל עסקים ולימודי אסיה

    בית הספר למנהל עסקים בשיתוף עם החוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית בירושלים מציעים תכנית לימודים חדשה ואטרקטיבית לתואר ראשון. התכנית מיועדת לסטודנטים המעוניינים להוביל את שיתוף הפעולה העסקי בין ישראל למדינות המזרח ומשלבת היכרות מעמיקה עם עולם העסקים יחד עם לימודי שפה ותרבות ייעודיים. מדובר בתכנית המובילה בישראל בתחום זה, שנבנתה מתוך רצון להכשיר את הדור הבא של אנשי העסקים שיוביל את הידוק הקשרים הכלכליים והעסקיים בין ישראל למדינות מזרח אסיה.

    אתר התכנית

    עמוד הפייסבוק

     

    פרטים נוספים
  • מקרא

    פתוח להרשמה לסמסטר ב' תשפ"ב החל מתאריך 01.12.2021

     

    מתעניינים במקרא? מחפשים להתמחות בתחום?

    החוג למקרא באוניברסיטה העברית הוא בין המובילים בעולם בחקר המקרא והוראתו.

    החוג עוסק בקשת רחבה של תחומי התמחות ועניין.

    תכנית הלימודים מתמקדת בלימוד הלשוני, ההיסטורי והספרותי של הספרות המקראית, וכוללת התייחסות רחבה גם לתחומים של פילוסופיה יהודית ומחשבת ישראל, ארכאולוגיה של ארץ-ישראל, מדעי המדינה ועולם המזרח הקדום.

     

    קצת לעומק

    מטרת הלימוד בחוג היא להקנות לסטודנטים את ידיעת המקרא על-פי שיטה פילולוגית-היסטורית, תוך שימוש בפרשנות היהודית והכללית לכל תקופותיה ובממצאי המחקר בזמן החדש. הלימודים מכשירים את הסטודנטים בחוג להוראת המקרא ומחקרו.
    הקורסים המוצעים לסטודנטים מייצגים קשת רחבה של נושאים וגישות. במסגרת הלימודים הסטודנטים נחשפים לגישות המחקר השונות והמגוונות, וניתנת להם האפשרות להרחיב בהתאם לבחירתם
    .

    המרצים בחוג שמים דגש על השילוב של הישגי הדורות בקרב מפרשי המקרא בישראל ובעמים עם גילויי המדע בעת החדשה - ביחס לתולדות ישראל בימי קדם, לשפות השמיות, לתרבויות המזרח הקדום וספרותן, לארכאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופות הרלוונטיות, ולחקירה הביקורתית של שלבי התהוותם, חיבורם ומסירתם של כ"ד ספרים, של מגילות מדבר יהודה ושל התרגומים העתיקים.

     

    פרטים נוספים