מתעניינים בהשפעה של הדת על העולם, ברעיונות הדתיים ובקשר בינם לבין הפרקטיקה האנושית? מחפשים להתמחות ולהעמיק בתחום?

החוג למדע הדתות הוא חוג ותיק ואיכותי, שנוסד על ידי חוקרים דגולים כגון פרופ' צבי ורבלובסקי ופרופ' דוד פלוסר, כבר בסוף שונת ה-50 של המאה הקודמת. זהו החוג היחיד בארץ המציע תכנית לימודים מלאה ומובנית לתואר ראשון ולתואר שני, והמציע תוכנית עשירה ומגוונת. בלב תוכנית הלימודים ישנה הכרות עם דתות העולם הגדולות, במיוחד הדתות המונותיאיסטיות, דתות אסיה ודתות העולם העתיק, הנלמדות על רקע רעיונות מרכזיים הפעילים בניתוח התופעה הדתית. מדובר בגוף ידע ועיל וחיוני הכולל בתוכו מבט מעמיק את נבכי ההוויה האנושית. 

במסגרת לימודי הבוגר ניתן לבחור בין שני מסלולי לימוד: מסלול אחד משלב לימוד שפת מקורות, וביניהן שפות מחקר כגון יוונית, לטינית, ערבית, סורית, פרסית, סנסקריט, טיבטית או אינדונזית או שפות מודרניות כגון גרמנית, צרפתית או רוסית. מסלול זה מאפשר להעמיק ולהתמחות בלימוד דת מסוימת ולהמשיך לתואר מחקרי. המסלול השני אינו מחייב שפת מקורות, ומאפשר בחירה נרחבת יותר בנושאים הקשורים למבנה, פרקטיקה ולהיסטוריה של הדתות השונות. 

שיטת הלימודים מתמקדת בהכרת הדתות, הספרויות והשפות כביטוי של מערכת תרבותית, אומנותית, הגותית-פילוסופית, וחברתית מורכבת. ניתן דגש למבט השוואתי של מסורות דתיות שונות – כיצד למשל ממשיגות הדתות השונות את המוות ואת מה שקורה לאחריו? מהם אופיים ומעמדם של כתבי הקודש בדתות השונות, וכיצד נוצרו והתפתחו? ההיבט התאורטי זוכה גם הוא להתייחסות משמעותית הכוללת גישות מתחום הסוציולוגיה, פנומנולוגיה, אנתרופולוגיה ופסיכולוגיה של הדת.

אתר החוג

מתעניינים בתרבותו, מורשתו ותולדותיו של העם היהודי? מעוניינים להתמחות בתחום?

במסגרת הלימודים נסקרים התחומים השונים בחקר תרבות ישראל ומקורותיה. הסטודנטיות והסטודנטים בתכנית זוכים למבט רחב אל כלל מקצועות מדעי היהדות. תכנית הלימודים שאנו מציעים היא מגוונת ועוסקת בקורות עם ישראל ובתרבותו. נרחיב בלימודי מקורות היהדות ובספרותה, בתולדות עם ישראל וארצו, בלשון העברית ובהגות היהודית. הלימודים נוגעים בנושאים רבים וביניהם מחקר תלמודי, עיון מקראי, מחשבת הקבלה והחסידות, מחשבה פילוסופית של הוגים יהודיים, לימודי ארץ-ישראל, בחינת מעמד האישה ביהדות, אמנות יהודית, היסטוריה יהודית ועוד.
התכנית מאפשרת לסטודנטים ראייה רב-תחומית ובין-תחומית ע"י חשיפה לגישות ואסכולות מגוונות (ספרותית, רעיונית, היסטורית ופילולוגית).

אתר החוג

ההרשמה למדעי הקוגניציה והמח לשנת תשפ"ה (2024/2025) נסגרה.
החוג פתוח לרשימת המתנה.

מדעי הקוגניציה והמוח עוסקים בהסבר כשרים מנטליים כמו רכישת שפה, תפיסה, קבלת החלטות, יצירתיות ומודעות. חקר הקוגניציה מעוגן בתחומים שונים כגון: פסיכולוגיה, בלשנות, פילוסופיה, לוגיקה וחישוביות ומדעי המוח. הייחוד בתכנית הוא השילוב בין התחומים השונים, שילוב שמטרתו לחשוף את התהליכים העומדים בבסיס התופעות המנטאליות.

אתר החוג

אוהבים מוסיקה?  רוצים להתפתח בתחום?

המוסיקה תופסת מקום מרכזי בכל תרבות אנושית, ולכן העיסוק בהתפתחות המוסיקה, בהבנת דרכי התקשורת שלה, במקורותיה ובגווניה השונים מהווה צוהר להבנתן של תרבויות כשם שהוא הזדמנות להעמיק את החוויה המוסיקלית עצמה.

במסגרת הלימודים נתרכז בהיבטים העיוניים של המוסיקה - ההיסטוריים, החברתיים, התיאורטיים, הקוגנטיביים והאסתטיים. נעסוק בהם ביחס לתקופות שונות, בתרבויות שונות וברפרטוארים קלאסיים, פופולריים ועממיים.

קצת לעומק:

תכנית הלימודים מציעה מגוון של קורסים. אלו מכסים במגוון סוגים וסגנונות, הכוללות מוסיקה פופולרית, מוסיקה עממית, ומוסיקה אמנותית מערבית, דרך פריזמות היסטוריות, קוגניטיביות, תיאורטיות ותרבותיות בשלושה תחומים עיקריים: היסטוריה של המוסיקה במערב, מוסיקה פופולרית ועממית בתרבויות העולם, וקוגניציה מוסיקלית. תכנית הלימודים מתמודדת עם שאלות כגון: האם המוסיקה משתנה באורח אבולוציוני, או תוך מהפכות סגנוניות ואחרות; מהם החוקים התחביריים של "שפת המוסיקה", והאם המוסיקה היא בכלל שפה; בהיבט התיאורטי לומדים איך מוסיקה "עובדת" - איך צלילים מצטרפים זה לזה, ואיך הם משדרים לנו יופי, קוהרנטיות ומשמעות; בהיבט הקוגניטיבי דנים באופן בו אנחנו קולטים מוסיקה ומדוע היא מצליחה לרגש אותנו; ובמבט היסטורי רחב נשאל מה מקומה של מוסיקה בתוך העולם שמסביב, וכיצד היא עשויה לשקף מצב רגשי או מציאות פוליטית-חברתית? מה מאפיין תרבויות מוסיקליות שונות והאם מעבר לשוני ביניהן ישנם גורמים אוניברסליים המשותפים להן? האם קיימת מוסיקה יהודית או ישראלית ייחודית, או שמא נכון יותר לדבר על מוסיקה בישראל ומוסיקה אצל היהודים? ובכלל, מהו היחס בין מוסיקה פופולרית, מוסיקה עממית ומוסיקה אמנותית? מה הקשרים בין מגדר למוסיקה? בחוג מלמדים חוקרים בעלי שם אשר שמים דגש על ההקשרים המקומיים, הגלובליים והרב-תחומיים של המוסיקה כפרקטיקה חברתית וכחלק בלתי נפרד מתולדות האנושות.

אתר החוג

הפייסבוק החוגי

youtube

חוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, המשתייך למכון למדעי היהדות (אחד מן המכונים הוותיקים ביותר באוניברסיטה העברית שנחנך חודשים אחדים לפני פתיחתה הרשמית של האוניברסיטה) הוקם מאיחוד החוג לפילוסופיה יהודית וקבלה עם החוג לתולדות המחשבה היהודית ונעשה למרכז הגדול ביותר לחקר ההגות היהודית בארץ ובעולם.

כמו כן רבים מן המרכזים ללימודי יהדות, מכוני המחקר והמסגרות ללימוד מחשבת ישראל יוסדו על ידי בוגרי החוג או מוריו. נמנו ונמנים עם מורי החוג חברי סגל שזכו בפרסים יוקרתיים (פרס ישראל, פרס אמ"ת, פרס לחקר הקבלה ע"ש גרשם שלום, פרס פולונסקי ופרסים אחרים).

אתר החוג

מתעניינים במקרא? מחפשים להתמחות בתחום?

החוג למקרא באוניברסיטה העברית הוא בין המובילים בעולם בחקר המקרא והוראתו.

החוג עוסק בקשת רחבה של תחומי התמחות ועניין.

תכנית הלימודים מתמקדת בלימוד הלשוני, ההיסטורי והספרותי של הספרות המקראית, וכוללת התייחסות רחבה גם לתחומים של פילוסופיה יהודית ומחשבת ישראל, ארכאולוגיה של ארץ-ישראל, מדעי המדינה ועולם המזרח הקדום.

קצת לעומק

מטרת הלימוד בחוג היא להקנות לסטודנטים את ידיעת המקרא על-פי שיטה פילולוגית-היסטורית, תוך שימוש בפרשנות היהודית והכללית לכל תקופותיה ובממצאי המחקר בזמן החדש. הלימודים מכשירים את הסטודנטים בחוג להוראת המקרא ומחקרו.
הקורסים המוצעים לסטודנטים מייצגים קשת רחבה של נושאים וגישות. במסגרת הלימודים הסטודנטים נחשפים לגישות המחקר השונות והמגוונות, וניתנת להם האפשרות להרחיב בהתאם לבחירתם.

המרצים בחוג שמים דגש על השילוב של הישגי הדורות בקרב מפרשי המקרא בישראל ובעמים עם גילויי המדע בעת החדשה - ביחס לתולדות ישראל בימי קדם, לשפות השמיות, לתרבויות המזרח הקדום וספרותן, לארכאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופות הרלוונטיות, ולחקירה הביקורתית של שלבי התהוותם, חיבורם ומסירתם של כ"ד ספרים, של מגילות מדבר יהודה ושל התרגומים העתיקים.