• 150

  • מדעי הרוח

  • הר הצופים

  • מתעניינים בארכאולוגיה? מחפשים חוויה לימודית מרתקת?

    במסגרת הלימודים נשלב בין לימודי הארכאולוגיה ללימודי המזרח הקרוב הקדום בתכנית לימודים עשירה ומגוונת המשלבת תכנית לימודים עיוניים יחד עם חווית שטח ייחודית.

    הלימודים מתקיימים במכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית אשר הוקם בשנת 1934.

    בלימודי הארכאולוגיה ניחשף לעולם המחקר הארכאולוגי ולימוד מושגיו הבסיסיים, נרחיב בלימוד תרבויות העולם העתיק ונעסוק לעומק בתרבויות הקדומות בארץ.

    בלימודי המזרח הקרוב-קדום נעסוק בלימוד מעמיק של תרבויות ולשונות המזרח הקרוב.

     

    קצת לעומק:

    תכנית הלימודים משלבת לימודים משני תחומים: החוג לארכאולוגיה וללימודי המזרח הקרוב-קדום.

    לימודי הארכאולוגיה מציעים התמחות ב-שלושה מדורים: ארכאולוגיה פרה-היסטורית, ארכאולוגיה מקראית וארכאולוגיה קלאסית-ביזאנטית שבמסגרתה ניתן להעמיק בארכאולוגיה מוסלמית.

     

    לימודי המזרח קרוב קדום מציעים גם כן התמחות ב- 2 נושאים:

    לימוד בהדגש אגיפטולוגי – לימודי התרבות המצרית ותולדותיה מסוף האלף הרביעי לפנה"ס ועד לתקופה הנוצרית

    אשורולוגיה – לימודי התרבות וההיסטוריה של עמי הסהר הפורה, למן ראשית הערים השומריות ועד סוף האלף הראשון לפני הספירה.

    אתר החוג

  • "את העתיד צריך ללמוד מהעבר" תכנית משולבת זו שואבת ידע מן העבר, מפנה מבט לעתיד ותורמת להבנה עמוקה יותר של העולם ועתידו. הארכאולוגיה מציעה הצצה לעולם של תרבויות העבר והארכאולוגיה בישראל היא מרתקת במיוחד. ישראל מהווה מוקד ארכאולוגי כלל עולמי וממצאים ארכאולוגיים שמקורם בישראל שופכים אור על תקופות רבות ומגוונות ועל מקומות קדושים וחושפים עדויות רבות לכך שישראל היוותה מוקד מרכזי לאורך ההיסטוריה האנושית. 

    הצטרפו אלינו! הדרישה למומחים בתחום הארכאולוגיה, בוגרי האקדמיה הישראלית, עולה מדי שנה. 

  • הבניין בו מתקיימים הלימודים, המכון לארכאולוגיה, הוא עצמו אתר היסטורי מהראשונים שנבנו על הר-הצופים לפני למעלה מ-70 שנה.

    הבניין "בית הנכות לעתיקות היהודים" הוקם כמוזיאון אוניברסיטאי לארכאולוגיה ועד היום שמורים בו אוספי המכון המשמשים ללימודים בקורסים השונים. חלקם מוצג בתערוכה פתוחה לקהל במכון ובתערוכות בינלאומיות המוצגות במוזיאונים בעולם.

    הרבה מהחפירות המשמעותיות בארץ נערכו ונערכות ע"י המכון לארכאולוגיה. בין האתרים המוכרים יותר נחפרו: אכזיב; בית שאן המקראית והקלאסית; בית שערים; גשר בנות יעקב; דור; דיר אל בלח; הרודיון; חמת גדר; חצור; ח'ירבת קיאפה; טבריה; יפתחאל; יקנעם; יריחו (תקופת הבית השני); ירושלים (הר הבית, העיר העליונה ועיר דוד); כפר החורש; לכיש; מגידו; ממשית; מערת חילזון תחתית; מערת כבארה; מערות נחל עמוד; מערת היונים; מצדה; עבדת; עוביידיה; עין גדי; ציפורי; קיסריה; רמת הנדיב; שער הגולן; תל בטש; תל צף; תל קסילה; תל קשיש; תל רחוב.

  • ד"ר אורית פלג-ברקת: טל': 02-5880330, orit.peleg@mail.huji.ac.il

    מזכירות: קבלת קהל ביום א' בשעות 14:30-11:30, בימים ב'-ה' בשעות 13:00-10:00

    אורנה אבידר: טלפון: 02-5882404, ornaa@savion.huji.ac.il 

     

  • לצד הלימודים העיוניים, קיים גם לימוד מעשי, הכולל חפירה לימודית וסיורים אשר מעניקים היכרות עם החומר החושף את התרבות. בשנה א' ו- ב' נלמדים קורסי המבוא המתייחסים לכל התקופות הנלמדות בחוג. הסטודנטים הלומדים ארכאולוגיה יבחרו בשנים ב' ו-ג' תחום התמחות במדור ראשי (24 נ"ז ) ובמדור משני (14 נ"ז ). במהלך כל שנות התואר נערכות הדרכות מעשיות שכוללות: חפירה לימודית במשך שלושה שבועות בתום שנה א'. לימוד מעשי על קרמיקה, כלי אבן, עצמות בעלי-חיים. השתתפות בסקר ארכאולוגי בשנה ב'. סדנאות מעשיות וסיורים בארץ ובחו"ל. 

     

  • 68 נ"ז (כולל קורסי " אבני פינה ")

  • מסלול  דו חוגי  המשלב לימודים עם חוג נוסף מתוך טבלת הצירופים

     

  • פרופ׳ גדעון אבני – פרפסור עמית במכון לארכיאולוגיה. עוסק בחקר התקופה הקלאסית, שלהי התקופה הביזנטית וראשית התקופה מוסלמית במזרח התיכון

    פרופ' טלי אורנן – עוסקת באמנות המזרח הקרוב שלפני התקופה ההלניסטית, המשתקפת בממצאים כגון פסלים, ציורי קיר, חותמות מגולפים, או חפצי שנהב. מתמקדת בחקר תפישות דתיות ושלטוניות המיוצגות באמנות העתיקה של א"י ושכנותיה בתקופות הברונזה והברזל.

    פרופ' אנה בלפר-כהן - עוסקת בהתפתחות האדם והתשתית הביולוגית, שלד האדם, התפתחות המוח ואמנות פליאוליתית. חופרת באתרים המשוייכים לתקופות הפליאולית העליון עד הניאולית, בגיאורגיה ובישראל. 

    ד"ר אורי גבאי – מלמד אכדית ושומרית. עיקר עיסוקו בדת ובמסורת המלומדים של מסופוטמיה הקדומת. הוא חוקר תפילות שומריות בכתב יתדות, וכן פירושים קדומים באכדית ליצירות שומריות ואכדיות.

    פרופ' אורלי גולדווסר - ראש המדור האגיפטולוגי. עוסקת בכתב החטומים והקבלתו למערכות אחרות בשפות שונות בעולם; בסוגיות חברתיות-לשוניות בדקדוק הרעמססי מצרי וכן בכתובות הרוגליופיות בכנען. 

    פרופ' נייג'ל גורינג-מוריס - עוסק בעולם הפרהיסטורי; בציידים-לקטים בפליאולית העליון והאפיפליאולית ועד להפיכתם לחקלאים ורועים במזרח הקרוב; התפתחות חברות מורכבות; הפרהיסטוריה של המוות והפרהיסטוריה של הנגב. חופר בכפר החורש המשוייך לתקופה הניאוליתית הקדם קרמית ב'. 

    ד"ר ליאור גרוסמן – ראש המדור הפרהיסטורי. עוסקת במעבר מחברת ציידים-לקטים ליצור מזון לפני 12,000 שנה, פיתוח שיטות מתמטיות וחישוביות המסייעות במחקר ארכאולוגי ובארכאולוגיה בתלת-מימד. מנהלת את הפרוייקטים הארכאולוגיים במערת חילזון תחתית ובנחל עין גב II, אתרים חשובים להבנת התרבויות המאוחרות בפליאולית בלבאנט.

    פרופ' יוסי גרפינקל – ראש המדור לארכיאולוגיה של תקופת המקרא. מתמחה בתקופה המקראית, התקופה הניאוליתית והמזרח הקרוב. עוסק בתולדות הריקוד, התקופה הכלקוליתית ותקופת המלוכה ביהודה. חופר בח'ירבת קיאפה שבו נחשפו ממצאים בעקבות דוד המלך ובתל לכיש. 

    ד"ר ארלט דוד – אגיפטולוגיה. עוסקת באמנות מצרית עתיקה ובפיענוח סמיוטי של התמונה, בשפות המצריות הקלאסית והרעמססית ובמשפט המצרי העתיק.

    פרופ' ויין הורוביץ - מתמחה בספרות מסופוטמית עתיקה, דת, מדע ואסטרונומיה. 

    פרופ' זאב וייס - במדור הקלאסי. מנהל החפירה בציפורי, בה נמצאו ממצאים חדשים המצביעים על סימנים של עיר מעורבת של יהודים, פגאנים ונוצרים. בין תחומי מחקרו: אמנות רומית וביזנטית ואדריכלות בפרובינציות הסוריות-ארצישראליות,אמנות פסיפסים ובתי כנסת בא"י העתיקה, החברה היהודית והשיח שלה עם יוון ורומי ותרבויות נוצריות וכן ניתוח ממצאים ארכאולוגיים לאור הספרות הרבנית. 

    פרופ' נתן וסרמן - ראש המדור האשורולוגי. מלמד אכדית, ספרות אכדית והיסטוריה של מסופוטמיה. בין תחומי מחקריו: התקופה הבבלית העתיקה עם תשומת לב מיוחדת ללחשים, ספרות החכמה ושירי אהבה. מפעיל יחד עם פרופ' מייקל פ' סטרק את אתר האינטרנט של מקורות הספרות האכדית הקדומה הכולל קטלוג היררכי של כל הטקסטים הספרותיים האכדיים של המילניום ה-2-3. 

    פרופ' אראלה חוברס - ראש המכון לארכאולוגיה. עוסקת בתקופות הפרהיסטוריות. בין תחומי מחקרה: הארכאולוגיה בתקופת הפליאו-פלייסטוקן במזרח אפריקה, האבולוציה של סמליות ואמנות, טכנולוגיית הצור, תהליכי היווצרות אתרים ותאוריה ארכאולוגית. חופרת באפריקה ( אתרים בני 2.4-1.0 מליון שנה) ובישראל (אתרים בני 120-50 אלף שנה). 

    ד"ר עוזי ליבנר – ראש המדור לארכאולוגיה קלאסית. בתחומי מחקרו: הארכאולוגיה של א"י בתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית, סקרים ארכאולוגיים, דפוסי התיישבות ומגמות דמורגרפיות, בתי כנסת עתיקים, קרמיקה בתקופות הקלאסיות וארכאולוגיה תלמודית. חופר בח'ירבת אל-עיכה – אתר הלניסטי בגליל התחתון.

    פרופ' יוסי פטריך - עוסק בארכאולוגיה קלאסית, יוונית, רומית וביזנטית; חפירות ומחקר של קיסריה. סקר וחפירות של מערות במדבר יהודה, מנזרים וכנסיות בא"י וכן בארכאולוגיה נבטית. 

    ד"ר אורית פלג-ברקת – עוסקת באמנות ואדריכלות של ארץ ישראל בתקופה ההלניסטית והרומית ומתמחה בעיטור אדריכלי, פיסול וגליפטיקה בתקופות הנ"ל וכן במפעלי הבנייה של המלך הורדוס. בנוסף עוסקת בהיבטים חברתיים ושאלות של זהות ומגדר העולות מן הממצא החומרי. עומדת בראש משלחות החפירה ברמת הנדיב, עין גדי וחורבת מדרס. 

    ד״ר קטיה ציטרין - עוסקת בארכאולוגיה, בארכיטקטורה ובקרמיקה של התקופה המוסלמית. חופרת את המסגד הקדום בטבריה. 

    ד"ר רבקה רבינוביץ - חוקרת בין תחומית – ארכאולוגיה ומדעי כדור הארץ. בין תחומי מחקרה: עצמות בעלי חיים כסמן של התנהגות אנושית, השלכות פליאוגרפיות וטקסונומיות של מכלול הפאונה מאתרים פרהיסטוריים בדרום הלבנט. עוסקת בארכיאוזואולוגיה של אתרים רבים מתקופת הפליאולית התחתון (לפני 800,000 שנה), התיכון (לפני70,000-60,000  שנה), התרצבות הנאטופית  (12,000 שנה) והתקופה הצלבנית. 

    פרופ' אילן שרון - מנהל החפירה המתמשכת בתל דור (עם פרופ׳ איילת גלבוע מאוניברסיטת חיפה). בין תחומי מחקריו: שיטות ותאוריות ארכאולוגיות; מחשבים, מתמטיקה וסטטיסטיקה בארכאולוגיה, תקופת הברזל בלבנט.

  • ציון 85/רמה ׳בסיסי׳

  • ציון 105, נדרש במקרים בהם שפת ההוראה בתיכון אינה עברית

  • ציון פסיכומטרי רב תחומי

  • 50%/50%

  • 50%/50% (רלוונטי עבור כל מסלולי המכינה)

  • 50%/50% (לא רלוונטי כאשר יש קבלה ישירה לבעלי תואר)

  • קיימת

  • ערוץ קבלה רלוונטי. יש לפנות למדור רישום וקבלה בכדי לבדוק סיכויי קבלה

  • 550 רב תחומי

  • קבלה 'על תנאי' 

    מועמדים שחסרה להם בחינת בגרות במקצוע אחד בלבד, יוכלו להתקבל כ'תלמידים על תנאי' אם יעמדו בתנאים הבאים:

    1. המקצוע החסר אינו אנגלית 

    2. אם הציון המשוקלל (של ממוצע תעודת הבגרות עם הבחינה הפסיכומטרית) יעמוד בסף הקבלה כאשר מציבים במקצוע החסר ציון 40

    על מועמדים אלו להפנות בקשה לדיון בוועדת ערעורים. במעמד 'על תנאי' ניתן ללמוד במשך שנה אחת בלבד. על הסטודנטים להשלים את תעודת הבגרות על מנת להמשיך בלימודיהם.

    עמוד ה פקולטה

לבדיקת סיכויי קבלה, תנאי קבלה לשנה א
  • נדרש

  • לבעלי תעודת בגרות שאינה ישראלית

  • 600 רב תחומי

  • 32 נ״ז לכל הפחות

  • התאמה בין לימודים קודמים לדרישות החוג

  • 1. נדרשת עמידה בתנאי המעבר לשנה ב' במוסד בו למדו.

    2. נדרש ציון ממוצע 75 ומעלה בחוג בו הם מבקשים להמשיך לימודיהם.

    יתקבלו המועמדים המתאימים ביותר לאחר דיון בוועדת הקבלה של החוג ובאישור ועדת ההוראה של ה פקולטה . ועדת הקבלה תקבע את תכנית הלימודים הסופית לתואר של אלה שיתקבלו, שעשוייה לכלול השלמת לימודים לפי הצורך. הדיון בבקשות נערך בדרך כלל סמוך לפתיחת שנת הלימודים. כל המועמדים חייבים למסור גיליון ציונים, שכולל את הממוצע המשוקלל למזכירות לענייני תלמידים ב פקולטה , חדר 4319 במדעי הרוח.

    לתשומת לב:

    • בעלי לימודים אקדמיים שאינם עומדים בדרישות הנ"ל יוכלו להתקבל ללימודי שנה א' אם יעמדו בתנאי הקבלה. לימודיהם הקודמים ייזקפו לזכותם על פי המלצת יועצי החוגים, ובאישור ועדת הוראה.
    • תואר בוגר האוניברסיטה העברית יינתן רק לסטודנטים שלמדו באוניברסיטה העברית תכנית מלאה של שנה ג' לפחות בכל חוג בהיקף של שליש לפחות מלימודי התואר. לימודים אלה יכללו את כל הסמינריונים שהסטודנטים חייבים בהם.

  • בוגרי החוג ממשיכים את דרכם המקצועית במסלולים הבאים:

    1. משרות חופרים - החוג מכשיר ארכאולוגים כחופרים (לעבודה בשטח הדורשת מיומנויות ייחודיות).
    2. עיסוק במחקר במסגרות אקדמיות בארץ ובחו"ל.
    3. משרות ברשות העתיקות, החברה להגנת הטבע, במשרד לאיכות הסביבה וכעובדי מוזיאון (באוצרות, עיבוד ממצא ושימור).
    4. לימודי המשך במסלול להכשרת מורים בחינוך העל-יסודי.