• 113

  • מדעי הרוח

  • הר הצופים

  • החוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, המשתייך למכון למדעי היהדות (אחד מן המכונים הוותיקים ביותר באוניברסיטה העברית שנחנך חודשים אחדים לפני פתיחתה הרשמית של האוניברסיטה) הוקם מאיחוד החוג לפילוסופיה יהודית וקבלה עם החוג לתולדות המחשבה היהודית ונעשה למרכז הגדול ביותר לחקר ההגות היהודית בארץ ובעולם.

    רבים מן החוקרים הבכירים בתחום זה, המצויים באוניברסיטאות השונות בארץ, הם בוגרי החוג למחשבת ישראל שבאוניברסיטה העברית.

    כמו כן רבים מן המרכזים ללימודי יהדות, מכוני המחקר והמסגרות ללימוד מחשבת ישראל יוסדו על ידי בוגרי החוג או מוריו. נמנו ונמנים עם מורי החוג חברי סגל שזכו בפרסים יוקרתיים (פרס ישראל, פרס אמ"ת, פרס לחקר הקבלה ע"ש גרשם שלום, פרס פולונסקי ופרסים אחרים).

    אתר החוג

  • בחוג נעסוק בלימוד יצירות המופת של ההגות והתרבות היהודית לדורותיה. נעמיק גם בקשר שבין דפוסי החשיבה היהודיים לבין ההגות הכללית.
    שיטת הלימוד שלנו משלבת עיון הגותי, חקירה פילולוגית ותיאור היסטורי. נתמקד בזווית הראייה המייחדת את המחשבה היהודית ואת קשריה למחשבה הכללית לתקופותיה.
    כל סטודנט/ית  בתכנית י/תזכה לבחור במסלול התמחות, על פי עניינו/ה ולהעמיק בנושאים המעניינים אותו/ה.
    תכנית הלימודים מעניקה לסטודנטים בסיס רחב בהכרת תולדות מחשבת ישראל וידיעה מעמיקה יותר בתחומי ההתמחות שייבחרו על ידי כל סטודנט/ית.

  • קיים אפיק מעבר מהאוניברסיטה הפתוחה לחוג לשנה ב'. לפרטים נוספים

  •         ראש החוג: פרופ' יהונתן גארב דוא"ל: Jonathan.Garb@mail.huji.ac.il

    יועץ ל תואר בוגר ד"ר ריימונד לייכט דוא"ל:  leichtreimund@googlemail.com                                                   

    יועץ ל תואר מוסמך : פרופ' בנימין פולק דוא"ל: benjamin.pollock@mail.huji.ac.il      

     

    מזכירות החוג: ענת חיים-ג'אני:  טל': 02-5883605, פקס: 02-5883572,  anatj@savion.huji.ac.il

    שעות קבלה: ביום א' בשעות 14:30-11:30,  בימים ב'-ה' בשעות 13:00-10:00

  • תכנית הלימודים מציעה העמקה במגוון נושאים כגון הגות תקופת בית שני, הגות יהודית-הלניסטית, מחשבת חז"ל, פילוסופיה יהודית בימי-הביניים ובתקופת הרנסנס, קבלה ומיסטיקה לדורותיה, הגות יהודית בעת החדשה, פילוסופיה של ההלכה, מחשבה ציונית, מחשבה מדעית, הרמנויטיקה ועוד.
    באופן טבעי ובשל העיסוק בהגות ובמחשבה, התכנית הינה רב-גונית ומעודדת ביטוי של כל המשתתפים – מרצים וסטודנטים. הלימודים בחוג משלבים בין ניתוח פילולוגי, תיאור היסטורי ועיון הגותי.
    נעסוק רבות במאפיינים הייחודיים של ההגות היהודית, בתוך ההקשרים הרחבים של ההגות הכללית לתקופותיה. את שנת הלימודים הראשונה נקדיש בעיקר ללימוד קורסי החובה וביניהם: מבוא כללי למחשבת ישראל, פילוסופיה יוונית בהקשר של מחשבת ישראל, מבוא לפילוסופיה מודרנית בהקשר של מחשבת ישראל, קריאה בספר מורה הנבוכים לרמב"ם וקריאה בספר הזוהר. בהמשך הלימודים, ייהנו הסטודנטים מבחירת התמחות באחד מארבעת המסלולים: הגות תקופת הבית השני ומחשבת חז"ל, הפילוסופיה היהודית בימי-הביניים ובתקופת הרנסנס הקבלה והמיסטיקה היהודית לתקופותיה, מן העת העתיקה ועד לימינו ההגות היהודית בעת החדשה.

  • 60 נ"ז (כולל קורסי " אבני פינה ")

  • מסלול  דו חוגי המשלב לימודים עם חוג נוסף מתוך טבלת הצירופים

     

  • פרופסור בנימין בראון: יהדות אורטודוקסית, תנועת המוסר וחסידות.

    פרופסור יהונתן גארב: קבלה ומיסטיקה בעת החדשה.

    פרופסור משה הלברטל: מחשבת חז"ל, פילוסופיה של ההלכה והגות יהודית בימי-הביניים.

    דוקטור ריימונד לייכט: הגות יהודית בימי-הביניים ופילוסופיה של המדע.

    דוקטור פאבל מצ'ייקו: שבתאות ופרנקיזם.

    פרופסור שלמה נאה: ספרות התנאים, תלמוד ומחשבת חז"ל.

    פרופסור מארן ניהוף: הגות יהודית-הלניסטית.

    פרופסור דוד פלאטו: פילוסופיה של המשפט.

    פרופסור בנימין פולק: פילוסופיה יהודית בעת החדשה.

    דוקטור אבינועם רוזנק: פילוסופיה של ההלכה בעת החדשה והגות יהודית בעת החדשה.

    דוקטור קטרינה ריגו: פילוסופיה יהודית בימי-הביניים. 

    מרצים בגימלאות המלמדים בחוג: פרופסור זאב הרוי: פילוסופיה יהודית בימי-הביניים. פרופסור יהודה ליבס: קבלה ומיסטירה יהודית. פרופסור שלמה רוזנברג: הגות יהודית בימי-הביניים ובעת החדשה. פרופסור אליעזר שביד: תולדות הפילוסופיה היהודית לדורותיה והגות יהודית בעת החדשה. 

  • ציון 85/רמה ׳בסיסי׳

  • ציון 145, נדרש במקרים בהם שפת ההוראה בתיכון אינה עברית

  • ציון פסיכומטרי רב תחומי

  • 50%/50%

  • 50%/50% (רלוונטי עבור כל מסלולי המכינה)

  • 50%/50% (לא רלוונטי כאשר יש קבלה ישירה לבעלי תואר)

  • קיימת

  • ערוץ קבלה רלוונטי. יש לפנות למדור רישום וקבלה בכדי לבדוק סיכויי קבלה

  • 550 רב תחומי

  • קבלה 'על תנאי' 

    מועמדים שחסרה להם בחינת בגרות במקצוע אחד בלבד, יוכלו להתקבל כ'תלמידים על תנאי' אם יעמדו בתנאים הבאים:

    1. המקצוע החסר אינו אנגלית 

    2. אם הציון המשוקלל (של ממוצע תעודת הבגרות עם הבחינה הפסיכומטרית) יעמוד בסף הקבלה כאשר מציבים במקצוע החסר ציון 40

    על מועמדים אלו להפנות בקשה לדיון בוועדת ערעורים. במעמד 'על תנאי' ניתן ללמוד במשך שנה אחת בלבד. על הסטודנטים להשלים את תעודת הבגרות על מנת להמשיך בלימודיהם.

    עמוד ה פקולטה

לבדיקת סיכויי קבלה, תנאי קבלה לשנה א
  • נדרש

  • לבעלי תעודת בגרות שאינה ישראלית

  • 600 רב תחומי

  • 32 נ״ז לכל הפחות

  • התאמה בין לימודים קודמים לדרישות החוג

  • קיים

  • 1. נדרשת עמידה בתנאי המעבר לשנה ב' במוסד בו למדו. 

    2. נדרש ציון ממוצע 75 ומעלה בחוג בו הם מבקשים להמשיך לימודיהם. 

    יתקבלו המועמדים המתאימים ביותר לאחר דיון בוועדת הקבלה של החוג ובאישור ועדת ההוראה של ה פקולטה . ועדת הקבלה תקבע את תכנית הלימודים הסופית לתואר של אלה שיתקבלו, שעשוייה לכלול השלמת לימודים לפי הצורך. הדיון בבקשות נערך בדרך כלל סמוך לפתיחת שנת הלימודים. כל המועמדים חייבים למסור גיליון ציונים, שכולל את הממוצע המשוקלל למזכירות לענייני תלמידים ב פקולטה , חדר 4319 במדעי הרוח.

    לתשומת לב:

    • בעלי לימודים אקדמיים שאינם עומדים בדרישות הנ"ל יוכלו להתקבל ללימודי שנה א' אם יעמדו בתנאי הקבלה. לימודיהם הקודמים ייזקפו לזכותם על פי המלצת יועצי החוגים, ובאישור ועדת הוראה.
    • תואר בוגר האוניברסיטה העברית יינתן רק לסטודנטים שלמדו באוניברסיטה העברית תכנית מלאה של שנה ג' לפחות בכל חוג בהיקף של שליש לפחות מלימודי התואר. לימודים אלה יכללו את כל הסמינריונים שהסטודנטים חייבים בהם.

  • בוגרי החוג יכולים להמשיך את דרכם המקצועית במסלולים הבאים:

    1. המשך ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטאות מובילות אחרות.
    2. השתלבות במערכת החינוך הפורמלית והלא-פורמלית בתחום היהדות.
    3. עיסוק במחקר היסטורי באוניברסיטה, בארכיונים, במכוני מחקר או במוזיאונים.