• 199

  • מדעי הרוח

  • הר הצופים

  •  

    אוהבים מוסיקה?  רוצים להתפתח בתחום?

    המוסיקה תופסת מקום מרכזי בכל תרבות אנושית, ולכן העיסוק בהתפתחות המוסיקה, בהבנת דרכי התקשורת שלה, במקורותיה ובגווניה השונים מהווה צוהר להבנתן של תרבויות כשם שהוא הזדמנות להעמיק את החוויה המוסיקלית עצמה.

    במסגרת הלימודים נתרכז בהיבטים העיוניים של המוסיקה - ההיסטוריים, החברתיים, התיאורטיים, הקוגנטיביים והאסתטיים. נעסוק בהם ביחס לתקופות שונות, בתרבויות שונות וברפרטוארים קלאסיים, פופולריים ועממיים.

     

    קצת לעומק:

    תכנית הלימודים מציעה מגוון של קורסים. אלו מכסים במגוון סוגים וסגנונות, הכוללות מוסיקה פופולרית, מוסיקה עממית, ומוסיקה אמנותית מערבית, דרך פריזמות היסטוריות, קוגניטיביות, תיאורטיות ותרבותיות בשלושה תחומים עיקריים: היסטוריה של המוסיקה במערב, מוסיקה פופולרית ועממית בתרבויות העולם, וקוגניציה מוסיקלית. תכנית הלימודים מתמודדת עם שאלות כגון: האם המוסיקה משתנה באורח אבולוציוני, או תוך מהפכות סגנוניות ואחרות; מהם החוקים התחביריים של "שפת המוסיקה", והאם המוסיקה היא בכלל שפה; בהיבט התיאורטי לומדים איך מוסיקה "עובדת" - איך צלילים מצטרפים זה לזה, ואיך הם משדרים לנו יופי, קוהרנטיות ומשמעות; בהיבט הקוגניטיבי דנים באופן בו אנחנו קולטים מוסיקה ומדוע היא מצליחה לרגש אותנו; ובמבט היסטורי רחב נשאל מה מקומה של מוסיקה בתוך העולם שמסביב, וכיצד היא עשויה לשקף מצב רגשי או מציאות פוליטית-חברתית? מה מאפיין תרבויות מוסיקליות שונות והאם מעבר לשוני ביניהן ישנם גורמים אוניברסליים המשותפים להן? האם קיימת מוסיקה יהודית או ישראלית ייחודית, או שמא נכון יותר לדבר על מוסיקה בישראל ומוסיקה אצל היהודים? ובכלל, מהו היחס בין מוסיקה פופולרית, מוסיקה עממית ומוסיקה אמנותית? מה הקשרים בין מגדר למוסיקה? בחוג מלמדים חוקרים בעלי שם אשר שמים דגש על ההקשרים המקומיים, הגלובליים והרב-תחומיים של המוסיקה כפרקטיקה חברתית וכחלק בלתי נפרד מתולדות האנושות.

    אתר החוג

    הפייסבוק החוגי

    youtube

  • למה ללמוד

    כתוצר של תרבות, של נפש האדם ושל היצירתיות האנושית, מוסיקה מהווה צוהר משמעותי להבנת כל התחומים האלו. לימודי מוסיקולוגיה מעמקים ומרחיבים את ההבנה שלנו לגבי מקומה של מוסיקה בהיסטוריה, בתרבות, בחיי יום יום, בעולמות המדיה והשיווק, בחינוך ועוד. הם יכולים להיות מקפצה ולהעניק יתרון תחרותי לעשייה מקצועית בתחומים אלה, וגם להעשיר את החוויה שלנו כמאזינים, ואת העשייה שלנו כמבצעים, יוצרים וכותבים/מבקרים. הלימודים בחוג שלנו מדגישים גם את הקשר שבין המוסיקה לאמנויות האחרות, ואת ההקשרים שלה לתחומי דעת כמו קוגניציה, פסיכולוגיה ומדעי המוח. לכן הם משתלבים היטב בתכניהם עם לימודים עיוניים ומעשיים במגוון תחומים אחרים. ניתן לשלב את הלימודים בחוג עם לימודי תעודת הוראה, ולסיים את מסלול הלימודים כמורים מוסמכים למוסיקה!
     

    הצטרפו אלינו!  כי מי שחי מוזיקה, זקוק לה כמזון לנפש. 

     

    • לרשות הסטודנטים והחוקרים בחוג עומדת הספרייה למוסיקה, כחלק ממחלקת המדיה של ספריית הר הצופים. בספרייה תמצאו ספרי מחקר, אנציקלופדיות וכתבי עת (גם בגישה אלקטרונית), תווים (יצירות כוללות של חשובי המלחינים, סדרות של תווים מתקופות שונות ותווים של יצירות בודדות במהדורות שונות), ומאגרי מידע דיגיטליים (מאגרים ביבליוגרפיים, אנציקלופדיים ומאגרי שמע). כמו-כן בספריה אוסף תקליטורים, סרטי וידאו ו- DVD ואף אוסף עשיר של תקליטי ויניל ישנים שאין להשיג בהקלטות דיגיטליות. הספרייה מצוידת בכל המכשור הנדרש על מנת לאפשר האזנה וצפייה. בנוסף לרשות הסטודנטים של החוג עומד אוסף המוסיקה האדיר של הספרייה הלאומית שם תמצאו שפע של חומר ארכיוני על זמר עברי, מוסיקה יהודית, מוסיקה ערבית, פופ-רוק ישראלי ועוד.
    • בחוג מעבדה לקוגניציה מוסיקלית הכוללת אולפן הקלטות, וציוד מחקרי מתקדם ובכלל זה מערכת לרישום גלי מוח ומערכת למעקב עיניים.
    • החוג מקיים מידי יום שני קונצרטים עם מיטב האמנים בארץ, והם פתוחים לתלמידי החוג ולציבור הרחב ללא תשלום.
    • ניתן לשלב את הלימודים בחוג עם לימודי תעודת הוראה. המתקבלים לתוכנית זאת (החל משנה ב׳) יזכו למלגת שכר לימוד. לפרטים נוספים 
    • קיים אפיק מעבר מהאוניברסיטה הפתוחה לחוג לשנה ב'. לפרטים נוספים

     

     פטור משכר לימוד למועמדים שהשתתפו או זכו בהיותם תלמידי תיכון באולימפיאדות בינלאומיות בתחומים מדעיים ופטור משכר לימוד למשתתפי או זוכי חידון התנ"ך העולמי לפרטים נוספים לחצו כאן

     

  • יועץ לבוגר ומוסמך: ד״ר עודד ארז oded.erez@mail.huji.ac.il

    מזכירות החוג: גב' אורלית קיסר: טלפון: 02-5883936,  orlitk@savion.huji.ac.il

    שעות קבלה: יום א' בשעות 14:30-11:30,  ימים ב'-ה'  בשעות 10:00 - 13:00, חדר 46406.

    עמוד הפייסבוק של החוג

  • הלימודים בתכנית מעמיקים בשלושה תחומים מרכזיים:

    היסטוריה ותיאוריה של המוסיקה המערבית – עוסקת בהיסטוריה של המוסיקה מראשיתה המתועדת ועד ימינו- מימי הביניים ועד המאה העשרים ואחת - בהקשריה התרבותיים והחברתיים, ובמבנים הצליליים שלה. לצד ה"מה" וה"למה" נעסוק גם ב"איך", עם העמקה בתיאוריה וניתוח של מוסיקה עתיקה וחדשה, ותורת הכלים, סוגיות באסתטיקה מוסיקלית, יסודות אידיאולוגיים במוסיקה, ועוד.

    מוסיקה פופולרית ואתנומוסיקולוגיה – עוסקת במסורות מוסיקליות אורליות ומוקלטות בכל העולם, תוך דגש על מוסיקה ומדיה (קולנוע, טלוויזיה, משחקי מחשב ורשתות חברתיות) פופ גלובלי, מוסיקה ישראלית וים-תיכונית, מוסיקה ערבית, מוסיקה של קהילות ישראל, ועוד. הקורסים הנוגעים בתחומים אלו עוסקים בשאלות של מוסיקה וטכנולוגיה, תעשיית המוסיקה, מוסיקה וזהות אתנית/לאומית, מוסיקה ומגדר, ועוד.

    קוגניציה מוסיקלית  - עוסקת בחקר התהליכים המנטליים והמוחיים בבסיס ההאזנה וביצוע מוסיקה. איך אנחנו מצליחים להפריד בין קוים במנגינה רב קולית? למה אנחנו רוצים לנוע לקול בס מרעים ואיך נראית במוח מוסיקה עם גרוב? מה התפקיד של הפתעות מוסיקליות בתגובה הרגשית שלנו מה הקשר לצמרמורות של הנאה? האם יש תגובה אוניברסלית לדיסוננטים ועוד.

  • 68 נ"ז (כולל קורסי " אבני פינה ")

  •  מסלול דו חוגי המשלב לימודים עם חוג נוסף מתוך טבלת הצירופים

  • פרופ' רוני גרנות – מתמחה בקוגניציה מוסיקלית. מחקריה עוסקים בין השאר בקשר בין תיאוריה מוסיקלית וקוגניציה, מוסיקה ורגשות, קשרים בין מוסיקה לבין חושים אחרים, מוסיקה וזיכרון, וקוגניציה מוסיקלית מנקודת מבט רב-תרבותית.

    פרופ' יוסי מורי – היסטוריון של מוסיקה. מתמחה בשירה ובליטורגיה של הכנסייה הנוצרית בימי-הביניים, תוך שימת דגש על הקשר שבין פולחן, אידיאולוגיה ומוסיקה.

    פרופ׳ יואל גרינברג  - מומחה לתיאוריה והיסטוריה של המוסיקה, במיוחד במאה ה-18, תוך שימוש בשיטות מתורת המערכות ומדעי הנתונים. מוסיקאי פעיל, שמרבה להופיע יחד עם רביעיית כרמל.

    ד"ר עודד ארז –  אתנומוסיקולוג וחוקר של מוסיקה פופולרית ומוסיקה בקולנוע. מתמחה במוסיקה של ישראל ואגן הים-התיכון המזרחי. מחקריו עוסקים בין השאר במוסיקה ופוליטיקה, מוסיקה מזרחית ומוסיקה יוונית.

    דברו איתנו

    יועץ החוג: ד״ר עודד ארז oded.erez@mail.huji.ac.il 

    מזכירת החוג: גב׳ אורלית קיסר orlitk@savion.huji.ac.il 02-5883936

    הפייסבוק החוגי

    YouTube

  • ציון 85/רמה ׳בסיסי׳

  • ציון 105, נדרש במקרים בהם שפת ההוראה בתיכון אינה עברית

  • מבחן כניסה חוגימבחן הכניסה יתקיים בתיאום מראש, יש לפנות למזכירת החוג, הגב' אורלית קיסר, בטלפון 02-5883936 או בדוא"ל orlitk@savion.huji.ac.il או לפרופ' יואל גרינברג לתיאום מועד.

    לשאלות על תוכן הבחינה ניתן לפנות לפרופ' יואל גרינברג  yoel.greenberg@mail.huji.ac.il 

    פטור מבחינת הכניסה- מועמדים שלמדו בתיכון במסגרת מגמה מעשית ועיונית במוסיקה, שכללה לימודי יסוד של תיאוריה מוסיקלית ופיתוח שמיעה, פטורים מבחינת הכניסה. גם במקרה זה יש לפנות למזכירות החוג לקבלת הפטור.

     

  • ציון פסיכומטרי רב תחומי , ציון פסיכומטרי בדגש כמותי , ציון פסיכומטרי בדגש מילולי

  • 50%/50%, 70%/30%

  • 50%/50% (רלוונטי עבור כל מסלולי המכינה)

  • 50%/50% (לא רלוונטי כאשר יש קבלה ישירה לבעלי תואר)

  • קיימת

  • ערוץ קבלה רלוונטי. יש לפנות למדור רישום וקבלה בכדי לבדוק סיכויי קבלה

  • ערוץ קבלה רלוונטי

לבדיקת סיכויי קבלה, תנאי קבלה לשנה א
  • נדרש

  • לבעלי תעודת בגרות שאינה ישראלית

  • 32 נ״ז לכל הפחות

  • התאמה בין לימודים קודמים לדרישות החוג

  • קיים

  • 1. נדרשת עמידה בתנאי המעבר לשנה ב' במוסד בו למדו. 

    2. נדרש ציון ממוצע 75 ומעלה בחוג בו הם מבקשים להמשיך לימודיהם. 

    יתקבלו המועמדים המתאימים ביותר לאחר דיון בוועדת הקבלה של החוג ובאישור ועדת ההוראה של ה פקולטה . ועדת הקבלה תקבע את תכנית הלימודים הסופית לתואר של אלה שיתקבלו, שעשוייה לכלול השלמת לימודים לפי הצורך. הדיון בבקשות נערך בדרך כלל סמוך לפתיחת שנת הלימודים.

    לתשומת לב:

    • בעלי לימודים אקדמיים שאינם עומדים בדרישות הנ"ל יוכלו להתקבל ללימודי שנה א' אם יעמדו בתנאי הקבלה. לימודיהם הקודמים ייזקפו לזכותם על פי המלצת יועצי החוגים, ובאישור ועדת הוראה.
    • תואר בוגר האוניברסיטה העברית יינתן רק לסטודנטים שלמדו באוניברסיטה העברית תכנית מלאה של שנה ג' לפחות בכל חוג בהיקף של שליש לפחות מלימודי התואר. לימודים אלה יכללו את כל הסמינריונים שהסטודנטים חייבים בהם.

  • בוגרי החוג המשיכו את דרכם המקצועית במסלולים הבאים:

    • ניהול מוסדות תרבות: תואר במוסיקולוגיה הוא יתרון בניהול מוסדות תרבות מהרמה המוניציפאלית ועד הממשלתית.
    • עבודה בתקשורת: כמבקרים, בעלי טורים בכתיבה על אודות מוסיקה ותרבות בעיתונות   הכתובה והאלקטרונית.
    • השתלבות בחברות הייטק העוסקות במחקר ופיתוח של מאגרי מידע של מוסיקה ושירותי  מוסיקה דיגיטליים.
    • לימודי המשך: תעודת הוראה ועיסוק בהוראה, עיסוק בתרפיה במוסיקה, המשך לימודים מתקדמים במחקר מוסיקולוגי בארץ ובעולם.