• 122

  • מדעי הרוח

  • הר הצופים

  • המזרח התיכון מעסיק אתכם/ן? מחפשות ומחפשים להתמחות בתחום? 

    עם עליית האסלאם בחצי האי ערב במאה ה-7 לספירה, השתנו פניו של המזרח התיכון. הכוח העולה מדרום כבש את המזרח התיכון מידי הביזנטים והפרסים ובתהליך אטי אך מתמשך המירה רוב האוכלוסיה את דתה לאסלאם. כך נוצרה ציוויליזציה דתית-תרבותית חדשה, שהבדילה עצמה הן מאירופה הנוצרית והן מדתות מזרח אסיה. במשך המאות הרבות שחלפו מאז, ידעה ציוויליזציה זו תמורות ופילוגים, תקופות של פריחה ותקופות של שפל. תכנית הלימודים בחוג מקיפה את ההיסטוריה של ארצות האסלאם עד ימינו אנו. היא מציעה קורסים העוסקים, בין השאר, בהתפתחויות החברתיות בארצות אלו, בדת האסלאם על כיתותיה ומוסדותיה, בתנועות הפוליטיות שצמחו מתוך דת זו, ובמסורות התרבותיות, הרעיוניות והחומריות שהתהוו במרחב המסולמי דובר הערבית, הפרסית והתורכית.

    בלימודים ניתן ביטוי למגוון נושאים בפריסה כרונולוגית וגאוגרפית רחבה - מצפון אפריקה עד רפובליקות מרכז אסיה של היום בדגש על לימוד השפות המרכזיות של האיזור - ערבית, פרסית ותורכית. בפני התלמידים עומדת אפשרות להתמחות בלימודים איראניים, לימודים תורכיים או לימודים בהאאיים החל משנה ב' של תואר בוגר .

    כחלק ממדעי הרוח, לימודי החוג מכוונים לפיתוח מחשבה עצמאית וביקורתית, הקניית שיטות לימוד ומחקר והרחבת האופקים לתחומים החורגים מתחום המקצוע

    אתר החוג

    דף הפייסבוק של החוג

     

  • מדוע לבחור בלימודי האסלאם והמזרח התיכון?

    האסלאם והמזרח התיכון הם תחומים חשובים ומעניינים שמעסיקים רבים בעולם. הדבר נכון ביתר שאת עבורנו, כאזרחים ישראלים החיים בלב המזרח התיכון ומצויים ביחסים מורכבים עם מדינות האזור. כדי להבין מה שמתרחש סביבנו כיום, עלינו לצלול אל העבר ולהכיר לעומק אירועים מכוננים, תהליכים דתיים וחברתיים ומרכיבי זהות תרבותיים אשר עיצבו את ההיסטוריה של החברות המוסלמיות וממשיכים להשפיע על מדינות הלאום בעת החדשה. רכישת ידע רחב על תולדות האזור מאפשרת ראייה מקיפה ומבוססת בכל הקשור להתהוות המזרח התיכון המודרני, היחסים בין ישראל לבין מדינות ערב, איראן ותורכיה, המערכת הבין-ערבית, עליית האסלאם הפוליטי, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, מערכת היחסים של מדינות המזה"ת עם אירופה וסוגיות רבות נוספות. כל אלו הם נושאים מאתגרים מבחינה היסטורית ואקדמית – ותחומי התמחות מבוקשים בשוק התעסוקה, הן במגזר הציבורי והן במגזר העסקי והאזרחי.

     

  • 1) תלמידי החוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון יכולים לבחור בין לימוד הערבית הספרותית התקשורתית המוצע במסגרת החוג לבין רכישת השפה במתכונת של "ערבית בערבית" המוצעת על ידי היחידה ללימודי שפות.
    למידע נוסף על תנאי הקבלה ל"ערבית בערבית" של היחידה ללימודי שפות  לחצ/י כאן

    2) תלמידים בעלי ידע בשפה הערבית יוכלו להיבחן בבחינת מיון לקביעת רמתם.

    בחינת המיון בערבית לקראת שנת הלימודים תשפ"ג תתקיים בשני מועדים. מועדי הבחינה יפורסמו בהמשך.

    משך הבחינה המשוער הוא כשלוש שעות.
    ניתן לגשת לאחד משני המועדים בלבד.

    פרטים נוספים ורישום לבחינה באתר החוג

    למיד נוסף אודות לימודי השפה הערבית לחצ/י כאן

    3) במסגרת הלימודים בחוג מוצעים גם שלושה הדגשים לתלמידים המעוניינים להתעמק בתחומים הקשורים באיראן, תורכיה והדת הבהאאיית:

    א. הדגש בלימודים איראניים

    ב. הדגש בלימודים תורכיים

    ג. הדגש בלימודים בהאאיים
     

    • פרס חוגי - פרס כספי בגובה מחצית שכר הלימוד השנתי יוענק לסטודנטים בעלי נתוני קבלה גבוהים בחוג.
    • קיים אפיק מעבר מהאוניברסיטה הפתוחה לחוג לשנה ב'.  לפרטים נוספים

     

     פטור משכר לימוד למועמדים שהשתתפו או זכו בהיותם תלמידי תיכון באולימפיאדות בינלאומיות בתחומים מדעיים ופטור משכר לימוד למשתתפי או זוכי חידון התנ"ך העולמי לפרטים נוספים לחצו כאן

     

  • ראשת החוג: ד"ר יוליה רובנוביץ  rubanovich.julia@mail.huji.ac.il

    יועץ לימודים ל תואר בוגר שנה א': פרופ' מיכאל שנקר michael.shenkar@gmail.com

    יועצת ההדגש ללימודים איראניים: ד"ר יוליה רובנוביץ  rubanovich.julia@mail.huji.ac.il

    יועצת ההדגש ללימודים תורכיים: פרופ' אייל ג'יניאו eyal.ginio@mail.huji.ac.il

    יועצת ההדגש ללימודים בהאאיים: פרופ' מאיר בר-אשר meir.bar-asher@mail.huji.ac.il

    מזכירות החוג: גב' ספיר כהן,  טלפון: 02-5881220,  islam-mideast@savion.huji.ac.il

    שעות קבלת קהל: יום א'  14:30-11:30 ,  ימים ב'-ה' 13:00-10:00, חדר 4406

  • החוג מציע שלושה הֶדגשים ייחודיים שהם היחידים מסוגם באוניברסיטאות בארץ:

     

    הֶדגש בלימודים איראניים:

    ההדגש מציע אשכול קורסים העוסקים במגוון רב של נושאים: היסטוריה פוליטית, חברתית ותרבותית של איראן ומרכז אסיה החל משלהי העת העתיקה ועד ימינו; ספרות פרסית קלאסית ומודרנית; דתות איראן הטרום-אסלאמית; אמנות וארכאולוגיה במרחב דובר השפות האיראניות ובראשן פרסית, לפני הגעת האסלאם במאה השביעית ובימי-הביניים; תולדות יהודי איראן ועוד.

    הלימודים בהדגש מושתתים על רכישת השפה הפרסית על משלביה השונים באופן מסודר ומעמיק. מערך

    לימודי השפה כולל: (א) קורסי יסוד – "פרסית למתחילים" ו"פרסית למתקדמים" בהיקף של 16 נ"ז ; (ב) קורסים תמאטיים נסמכי השפה הפרסית בהיקף של 6-4 נ"ז (עיתונות איראן העכשווית, הסיפור הקצר לאחר מהפכת 1979, שירה קלאסית וכדומה).

    המעבר להדגש בלימודים איראניים נעשה לרוב לקראת שנה ב' ל תואר בוגר . עם זאת, תלמידים בעלי פטור מלא מערבית או בעלי פטור מלימודי "ערבית למתחילים" יוכלו להתחיל את לימודיהם בהדגש כבר בשנתם הראשונה לתואר.

    לשאלות ובירורים המתעניינים מוזמנים לפנות לראשת תחום הלימודים האיראניים ד"ר יוליה רובנוביץ': Rubanovich.Julia@mail.huji.ac.il

     

    הֶדגש בלימודים תורכיים:

    הלימודים בהֶדגש מתמקדים בהיסטוריה חברתית ותרבותית של המדינה העות'מאנית על מחוזותיה השונים (הפרובינציות דוברות הערבית, אנטוליה והבלקן) ושל תורכיה המודרנית. התלמידים ילמדו תורכית מודרנית בהיקף של 16 נ"ז (רמות מתחילים ומתקדמים). מדי כמה שנים אנו מציעים קורסים מתקדמים בקריאת טקסטים אקדמיים בתורכית מודרנית ובתורכית-עות'מאנית.

    המעבר להדגש בלימודים תורכיים נעשה לרוב לקראת שנה ב' ל תואר בוגר . עם זאת, תלמידים בעלי פטור מלא מערבית או בעלי פטור מלימודי "ערבית למתחילים" יוכלו להתחיל את לימודיהם בהדגש כבר בשנתם הראשונה לתואר. תלמידים המבקשים להמשיך את לימודיהם למוסמך בתחום האימפריה העות'מאנית, יחויבו בעמידה בפטור מלא מערבית.

    לשאלות ובירורים המתעניינים מוזמנים לפנות לראש תחום הלימודים התורכיים פרופ' אייל ג'יניאו: eyal.ginio@mail.huji.ac.il

     

    הֶדגש בלימודים בהאאיים:

    ההֶדגש עוסק בלימוד תולדות הדת הבהאאִית ותורותיה בהקשר של מדע הדתות, הפילוסופיה הקלאסית ותולדות איראן במאה התשע־עשרה. הדת הבהאאִית היא דת עולמית חדשה שהופיעה במאה התשע־עשרה מתוך האסלאם השיעי ועד מהרה התפתחה לדת עצמאית. ראשית הדת בפרס שם פעל בין השנים 1850-1844 ה"בַּאבּ" ("השער"), מייסד התנועה הבּאבּית, שהפכה בידי ממשיכו בַּהַאאֻ אללַּה לדת הבַּהַאאִית. בהמשך תולדותיו הגיע בַּהַאאֻ אללַּה לעכו, לחיפה ומשם התפשטה הדת לעולם כולו. מייסד הדת ויורשיו הותירו אחריהם ספרות עשירה ביותר.

    הלימודים בהדגש כוללים שני מרכיבים: (א) קורסים עיוניים בהיקף של 12 נ"ז ; (ב) לימוד השפה הפרסית (ברמת מתחילים ומתקדמים) בהיקף של 16 נ"ז .

     

    לימודי ההדגש מתחילים בשנה ב' ל תואר בוגר ומיועדים לתלמידים בעלי פטור מלא מערבית או לאלה שהשלימו את הקורס "ערבית למתחילים". יתקבלו תלמידים שסיימו את חובות שנה א' בחוג בממוצע 90. כמו כן התלמידים יוזמנו לריאיון אישי. למתקבלים תוענק מלגה למשך שנתיים. התנאי להמשך קבלת המלגה בשנה ג' הוא ממוצע של 90 בחוג שבו נלמד ההדגש.

     

    לשאלות ובירורים המתעניינים מוזמנים לפנות לרכז ההדגש מר איתן ישי: eitan.ishai@mail.huji.ac.il או לראש התחום פרופ' מאיר בר-אשר: meir.bar-asher@mail.huji.ac.il

     

  • 64- 72 נ"ז , תלוי במסלול הלימודים (לא כולל נ"ז של קורסי " אבני פינה ")

  •  מסלול דו חוגי המשלב לימודים עם חוג נוסף מתוך טבלת הצירופים

    * החל משנה ב' ניתן ללמוד במסלול חד חוגי

  • ד"ר מיכאל אבשטין- אסלאם קדום ומיסטיקה מוסלמית

    פרופ' מיכל בירן - היסטוריה טרום-מודרנית של מרכז אסיה ושל הערבה האירו-אסייתית

    ד"ר סיון בלסלב- איראן ותרבות איראנית

    פרופ' אייל ג'יניאו –אימפריה העות'מאנית ותורכיה המודרנית

    ד"ר תאופיק דעאדלה - אמנות מוסלמית

    פרופ' מאיר חטינה - מחשבה פוליטית ערבית, אסלאם ושיח ליברלי

    ד"ר אביגיל יעקבסון-   האימפריה העות'מאנית, ערים בים התיכון, החברה הפלסטינית

    פרופ' הלל כהן  - היסטוריה פלסטינית, היסטוריה של הציונות ויחסי יהודים-ערבים.

    פרופ' ראובן עמיתי- אסלאם בימי הביניים, היסטוריה צבאית; מונגולים וממלוכים

    פרופ' אלי פודה - המזרח התיכון המודרני והמערכת המדינית באזור

    ד"ר קטיה ציטרין-סילברמן- ארכיאולוגיה מוסלמית (בדגש על הארץ)

    פרופ' ליאת קוזמא- מצרים, מגדר, רפואה במזרח התיכון

    ד"ר יוליה רובנוביץ' - לימודי איראן ופרסית

    פרופ' רון שחם- משפט מוסלמי

    פרופ' מיכאל שנקר-  ציווליזציות איראניות ומרכז אסיאתיות

     

  • גופים הקשורים לחוג: 

    "המרכז לחקר האסלאם ע"ש נחמיה לבציון" - הוקם באוניברסיטה העברית בירושלים ב-2004 כדי לעודד וליזום מחקר על דת האסלאם ותרבותה, מראשית האסלאם במאה ה-7 לספירה ועד היום, במזרח התיכון, באסיה, באפריקה ואף במערב. על מנת למלא משימה זו, המרכז מארגן קבוצות מחקר, כנסים, ימי עיון והרצאות, תומך במחקר יחידני וקבוצתי, מעניק מלגות לסטודנטים ומעודד דיאלוג בין חוקרים בתחום לימודי האסלאם לבין עמיתיהם מתחומים אחרים.

     

    "קרן אביר ע"ש פרופ' מרדכי ורותה אביר" - הוקמה ב-2008 ובזכותה החוג מציע מלגות לתלמידי מוסמך, תשלום כספי להוראת קורסים בתחום המודרני וקיום כנס שנתי שנועד לפתח ולקדם נושאים שונים בתחום האסלאם והמזה"ת בעת החדשה. כמו כן, הקרן תרמה תרומה חיונית למפעל המילון ע"ש אילון-שנער. במילון זה משתמשים אלפי סטודנטים וחוקרים.

     

  • ציון 85/רמה ׳בסיסי׳

  • ציון 105, נדרש במקרים בהם שפת ההוראה בתיכון אינה עברית

  • בחינת מיון בערבית- מידע מלא על הבחינה עם חומר לבחינה מופיע באתר החוג. ניתן לגשת רק למועד אחד. יש להירשם לבחינה בטופס הנמצא באתר החוג.

  • ציון פסיכומטרי רב תחומי , ציון פסיכומטרי בדגש כמותי , ציון פסיכומטרי בדגש מילולי

  • 50%/50%, 70%/30%

  • 50%/50% (רלוונטי עבור כל מסלולי המכינה)

  • 50%/50% (לא רלוונטי כאשר יש קבלה ישירה לבעלי תואר)

  • קיימת

  • ערוץ קבלה רלוונטי. יש לפנות למדור רישום וקבלה בכדי לבדוק סיכויי קבלה

  • ערוץ קבלה רלוונטי

לבדיקת סיכויי קבלה, תנאי קבלה לשנה א
  • נדרש

  • לבעלי תעודת בגרות שאינה ישראלית

  • 600 רב תחומי

  • 32 נ״ז לכל הפחות

  • התאמה בין לימודים קודמים לדרישות החוג

  • קיים

  • 1. נדרשת עמידה בתנאי המעבר לשנה ב' במוסד בו למדו. 

    2. נדרש ציון ממוצע 75 ומעלה בחוג בו הם מבקשים להמשיך לימודיהם. 

    יתקבלו המועמדים המתאימים ביותר לאחר דיון בוועדת הקבלה של החוג ובאישור ועדת ההוראה של ה פקולטה . ועדת הקבלה תקבע את תכנית הלימודים הסופית לתואר של אלה שיתקבלו, שעשוייה לכלול השלמת לימודים לפי הצורך. הדיון בבקשות נערך בדרך כלל סמוך לפתיחת שנת הלימודים. כל המועמדים חייבים למסור גיליון ציונים, שכולל את הממוצע המשוקלל למזכירות לענייני תלמידים ב פקולטה , חדר 4319 במדעי הרוח.

    לתשומת לב:

    • בעלי לימודים אקדמיים שאינם עומדים בדרישות הנ"ל יוכלו להתקבל ללימודי שנה א' אם יעמדו בתנאי הקבלה. לימודיהם הקודמים ייזקפו לזכותם על פי המלצת יועצי החוגים, ובאישור ועדת הוראה.
    • תואר בוגר האוניברסיטה העברית יינתן רק לסטודנטים שלמדו באוניברסיטה העברית תכנית מלאה של שנה ג' לפחות בכל חוג בהיקף של שליש לפחות מלימודי התואר. לימודים אלה יכללו את כל הסמינריונים שהסטודנטים חייבים בהם.

  • לימודי המשך לתארים מתקדמים והשתלבות באקדמיה; השתלבות בגופים ממשלתיים; תעסוקה בעולם התקשורת; תעסוקה במכוני מחקר; השתלבות בכוחות הביטחון; השתלבות בארגונים פוליטיים; הוראה; תעסוקה בחברות פרטיות בעלות קשרים עסקיים עם מדינות במזרח התיכון. ובכלל, מבינים טוב יותר את העולם שבו אנו חיים.